יום שני, 3 במאי 2010

להיות בסדר בשיטת אלכסנדר


כאשר תלמיד/ה חדש/ה מגיע/ה לשיעור בשיטת אלכסנדר, קיים הרצון ללמוד לעשות את התנועה נכון. ללמוד להפעיל נכון את הגוף כך שלא יהיו כאבים ובעיות. (לפחות כמטרה התחלתית)
בטכניקת אלכסנדר או שיטת אלכסנדר אנחנו רוצים ללמוד לעשות את התנועה נכון אך קודם כדאי לחשוב מה זה "נכון".

"צריך להיות בסדר" זו מחשבה מוכרת לכם?

בשיטת אלכסנדר אנחנו רוצים לעשות את התנועה נכון. נכון? נכון! אך לא על סמך התחושה שלנו של נכון ולא נכון ואם לדייק אז גם לא בדיוק "לעשות" את התנועה אלא לאפשר לתנועה לקרות.

אם אבקש מכם לעשות תנועה מסוימת ותנסו לעשות את התנועה נכון, כנראה שתעשו את מה שאתם חושבים כנכון או מה שמרגיש לכם נכון, מה שמרגיש לכם נוח. הרבה פעמים מה שמרגיש לנו נוח הוא מה שמוכר לנו. מה שמוכר לנו הוא מה שאנחנו כבר מכירים כלומר מה שכבר עשינו בעבר, כלומר חזרה על הישן. חזרה על הישן לא יכול להיות משהו חדש. משהו חי...
כאשר אנחנו רוצים לעשות את התנועה "נכון", כנראה שנחזור על הדרך בה פעלנו עד עכשיו... מה שגורם לבעיות שכנראה בגללן(או בזכותן) הגענו ללמוד את שיטת אלכסנדר...

עכשיו... מה אנחנו עושים עם העובדה שהרבה פעמים הרגיל שלנו הוא לא נכון...

זו אחת התגליות של אלכסנדר שאיתן הוא נאלץ להתמודד כדי לפתח את הטכניקה שלו.

ההבנה שאי אפשר לסמוך על התחושה של נכון ולא נכון כדי לייצר תנועה משאירה אותנו בבעיה לא פשוטה.

אך לא לדאוג... (סמיילי!)

 שיטת אלכסנדר מעניקה לנו כלים ללמוד דרכים אמינות יותר לבסס עליהן את הערכת התחושה שלנו.
נתינת כיוונים ושמירה על קשר עם הבסיס שעליו אנו נמצאים, משפרים את יכולת האבחנה שלנו, ליצירת תנועה שלא תזיק לנו ותאפשר חיות וחיוניות בתוכנו.

ואסיים בפרסומת סמויה:
שיטת אלכסנדר - זה עובד!

יום שישי, 22 בינואר 2010

איך שתיית הקפה של הבוקר תוך יישום העקרונות של שיטת אלכסנדר משפרת את הנגינה בצ'לו

כאשר אני שותה את ספל הקפה של הבוקר ושם לב לדרך בה אני משתמש בעצמי, אני לומד תוך כדי, בעזרת העקרונות של שיטת אלכסנדר, מה זאת אומרת להתארך ולהתרחב, להניח למשקל להגיע לבסיס עליו אני נמצא ולחדש תוך כדי התנועה את היחס בין הצוואר הראש והגב כך שיתאפשר חופש בצוואר. כאשר היד נעה מתוך התארכות והתרחבות הגב, התנועה נעשית קלה יותר והיד שלא צריכה להחזיק את המשקל של עצמה, יכולה להתארך ולהתרווח, ומתאפשר יותר חופש במפרקים. היד שלא מחזיקה את עצמה עם עצמה(???!), מאפשרת למשקל שלה ושל הספל להגיע לגב ודרך הגב, לכיסא, ובעצם אנחנו לא מרימים את המשקל לא של היד ולא של הספל. המשקל מתבטא על הכיסא ועל הרצפה. (ההנאה מהקפה גדלה פי כמה – לאוהבי הקפה מבינכם...). היד שלא צריכה להחזיק את עצמה ונעה בחופשיות גדולה יותר, גם נוכחת יותר ומבטאת את המסה שלה ושל כל הגב מאחוריה על הצ'לו. הצליל יוצא ברור יותר, חזק יותר וצלול יותר! (שיטת אלכסנדר טובה גם לאוהבי תה!...)